זה בטוח שהוספהכְּלוֹרישפיע על ה-pH של הבריכה שלך. אבל אם רמת ה-pH עולה או יורדת תלוי אםחומר חיטוי כלורהתוספת לבריכה היא בסיסית או חומצית. למידע נוסף על חומרי חיטוי כלור והקשר שלהם ל-pH, המשך לקרוא.
החשיבות של חיטוי כלור
כלור הוא הכימיקל הנפוץ ביותר לחיטוי בריכות שחייה. אין לו תחרות ביעילותו בהריגת חיידקים, וירוסים ואצות מזיקים, מה שהופך אותו לגורם קריטי בשמירה על היגיינת הבריכה. כלור מגיע בצורות שונות, כגון נתרן היפוכלוריט (נוזל), סידן היפוכלוריט (מוצק) ודיכלור (אבקה). ללא קשר לצורה שבה נעשה שימוש, כאשר מוסיפים כלור למי הבריכה, הוא מגיב ליצירת חומצה היפוכלורית (HOCl), חומר חיטוי פעיל המנטרל פתוגנים.
האם הוספת כלור מורידה את ה-pH?
1. נתרן היפוכלוריט:צורה זו של כלור, מגיעה בדרך כלל בצורה נוזלית, המכונה בדרך כלל אקונומיקה או כלור נוזלי. עם pH של 13, הוא בסיסי. זה דורש תוספת של חומצה כדי לשמור על מי הבריכה ניטרליים.
2. סידן היפוכלוריט:מגיע בדרך כלל בגרגירים או בטבליות. מכונה לעתים קרובות "סידן היפוכלוריט", יש לו גם pH גבוה. התוספת שלו יכולה בשלב ראשון להעלות את ה-pH של הבריכה, אם כי ההשפעה אינה דרמטית כמו נתרן היפוכלוריט.
3. טריכלורודיכלור: אלו הם חומציים (ל-TCCA יש pH של 2.7-3.3, ל-SDIC pH של 5.5-7.0) והם משמשים בדרך כלל בצורת טבליות או גרגירים. הוספת טריכלור או דיכלור לבריכה תוריד את ה-pH, כך שסוג זה של חיטוי כלור נוטה יותר להוריד את ה-pH הכולל. יש לעקוב אחר השפעה זו כדי למנוע ממי הבריכה להיות חומציים מדי.
תפקיד ה-pH בחיטוי בריכות
pH הוא גורם מפתח ביעילותו של כלור כחומר חיטוי. טווח ה-pH האידיאלי עבור בריכות שחייה הוא בדרך כלל בין 7.2 - 7.8. טווח זה מבטיח שהכלור יעיל תוך שהוא נוח לשחיינים. ברמות pH מתחת ל-7.2, הכלור הופך לפעיל יתר על המידה ועלול לגרות את העיניים והעור של שחיינים. לעומת זאת, ברמות pH מעל 7.8, הכלור מאבד מיעילותו, מה שהופך את הבריכה לרגישה לצמיחת חיידקים ואצות.
הוספת כלור משפיעה על ה-pH, ושמירה על ה-pH בטווח האידיאלי דורשת ניטור קפדני. בין אם כלור מעלה או מוריד את ה-pH, הוספת מתאם pH חיונית לשמירה על איזון.
מה עושים מתאמי pH
מכווני pH, או כימיקלים מאזני pH, משמשים כדי להתאים את ה-pH של המים לרמה הרצויה. ישנם שני סוגים עיקריים של מתאמי pH המשמשים בבריכות שחייה:
1. מגבירי pH (בסיסים): נתרן קרבונט (אפר סודה) הוא מגביר pH נפוץ. כאשר ה-pH נמוך מהרמה המומלצת, מוסיפים אותו כדי להעלות את ה-pH ולהחזיר את האיזון.
2. מפחיתי pH (חומצות): סודיום ביסולפט הוא מפחית pH נפוץ. כאשר ה-pH גבוה מדי, מוסיפים כימיקלים אלו כדי להוריד אותו לטווח האופטימלי.
בבריכות שמשתמשות בכלור חומצי, כמו טריכלור או דיכלור, נדרש לעתים קרובות מגביר PH כדי לנטרל את ההשפעה המופחתת של ה-pH. בבריכות שמשתמשות בנתרן או סידן היפוכלוריט, אם ה-pH גבוה מדי לאחר הכלרה, ייתכן שיידרש מפחית pH כדי להוריד את ה-pH. כמובן שהחישוב הסופי של האם להשתמש או לא, וכמה להשתמש, חייב להתבסס על הנתונים הספציפיים בהישג יד.
הוספת כלור לבריכה משפיעה על ה-pH שלה, בהתאם לסוג הכלור בו משתמשים.חומרי חיטוי כלורחומציים יותר, כגון טריכלור, נוטים להוריד את ה-pH, בעוד שחומרי חיטוי כלור אלקליין יותר, כגון נתרן היפוכלוריט, מעלים את ה-pH. תחזוקה נכונה של הבריכה דורשת לא רק תוספות קבועות של כלור לחיטוי, אלא גם ניטור והתאמה קפדנית של ה-pH באמצעות מתאם pH. האיזון הנכון של ה-pH מבטיח שכוח החיטוי של הכלור יהיה מקסימלי מבלי להשפיע על נוחות השחיין. על ידי איזון בין השניים, בעלי בריכות יכולים לשמור על סביבת שחייה נקייה, בטוחה ונוחה.
זמן פרסום: 05-05-2024