בטוח שהוספהכְּלוֹרישפיע על ה- pH של הבריכה שלך. אך אם רמת ה- pH עולה או יורדת תלויה אםחומר חיטוי כלורנוסף לבריכה הוא אלקליין או חומצי. למידע נוסף על חומרי חיטוי כלור ועל הקשר שלהם ל- pH, המשך לקרוא.
חשיבות של חיטוי כלור
כלור הוא הכימיקלים הנפוצים ביותר לחיטוי בריכת שחייה. אין תחרות ביעילותו בהריגת חיידקים, וירוסים ואצות מזיקים, מה שהופך אותו לגורם קריטי בשמירה על היגיינת הבריכה. כלור מגיע בצורות שונות, כמו נתרן היפוכלוריט (נוזל), סידן היפוכלוריט (מוצק) ודיכלור (אבקה). ללא קשר לצורה המשמשת, כאשר כלור מתווסף למי בריכה, הוא מגיב ליצירת חומצה היפוכלורית (HOCL), חומר חיטוי פעיל המנטרל פתוגנים.
האם הוספת כלור מורידה את pH?
1. נתרן היפוכלוריט:צורה זו של כלור, בדרך כלל מגיעה בצורה נוזלית, המכונה בדרך כלל אקונומיקה או כלור נוזלי. עם pH של 13, זה אלקליין. זה דורש תוספת של חומצה כדי לשמור על נייטרלי מי הבריכה.
2. סידן היפוכלוריט:בדרך כלל מגיע בגרגירים או בטבליות. המכונה לעתים קרובות "סידן היפוכלוריט", יש לו גם pH גבוה. התוספת שלה יכולה בתחילה להעלות את החומציות של הבריכה, אם כי ההשפעה אינה דרמטית כמו נתרן היפוכלוריט.
3. טריכלורוכןדיכלור: אלה הם חומציים (ל- TCCA יש pH של 2.7-3.3, ל- SDIC יש pH של 5.5-7.0) ומשמשים בדרך כלל בצורה טבלית או גרגירה. הוספת טריכלור או דיכלור לבריכה תוריד את החומציות, ולכן סוג זה של חומר חיטוי כלור עשוי להוריד יותר את ה- pH הכולל. יש לפקח על השפעה זו כדי למנוע ממי הבריכה להיות חומצי מדי.
תפקיד ה- pH בחיטוי הבריכה
pH הוא גורם מפתח ביעילותו של כלור כחומר חיטוי. טווח ה- pH האידיאלי לבריכות שחייה הוא בדרך כלל בין 7.2 - 7.8. טווח זה מבטיח שהכלור יעיל תוך כדי נוח לשחיינים. ברמות pH מתחת ל -7.2, כלור הופך לפעיל יתר על המידה ויכול לעצבן את עיני השחיינים ואת עורם. לעומת זאת, ברמות pH מעל 7.8, כלור מאבד את יעילותו, מה שהופך את הבריכה לרגישה לצמיחת חיידקים ואצות.
הוספת כלור משפיעה על pH, ושמירה על pH בטווח האידיאלי דורשת מעקב מדוקדק. בין אם כלור מעלה או מוריד pH, הוספת שמאי pH חיונית לשמירה על איזון.
מה מתאמי pH עושים
מתאמי pH, או PH איזון כימיקלים, משמשים להתאמת pH של המים לרמה הרצויה. ישנם שני סוגים עיקריים של מתאמי pH המשמשים בבריכות שחייה:
1. מגדילים pH (בסיסים): נתרן קרבונט (אפר סודה) הוא עליית pH נפוצה. כאשר ה- pH נמצא מתחת לרמה המומלצת, הוא מתווסף להעלאת ה- pH ולהחזיר את האיזון.
2. מפחיתים pH (חומצות): נתרן ביסולפט הוא מפחית ped נפוצה. כאשר pH גבוה מדי, כימיקלים אלה מתווספים כדי להוריד אותו לטווח האופטימלי.
בבריכות המשתמשות בכלור חומצי, כמו טריכלור או דיכלור, לרוב נדרש צמיחת pH כדי לנטרל את השפעת ההורדה של pH. בבריכות המשתמשות בהיפוכלוריט נתרן או סידן, אם ה- pH גבוה מדי לאחר הכלור, יתכן ויהיה צורך להפחית pH כדי להוריד את ה- pH. כמובן שהחישוב הסופי של אם לשימוש או לא, וכמה לשימוש, חייב להיות מבוסס על הנתונים הספציפיים העומדים לרשותך.
הוספת כלור לבריכה משפיעה על ה- pH שלה, תלוי בסוג הכלור המשמש.חומרי חיטוי כלורשהם חומציים יותר, כמו טריכלור, נוטים להוריד את ה- pH, ואילו חומרי חיטוי כלור אלקליין יותר, כמו נתרן היפוכלוריט, מעלים את pH. תחזוקה נאותה בבריכה דורשת לא רק תוספות רגילות של כלור לחיטוי, אלא גם מעקב והתאמה זהירים של pH באמצעות שמאי pH. האיזון הנכון של ה- pH מבטיח כי כוח החיטוי של כלור ממקסם מבלי להשפיע על נוחות השחיין. על ידי איזון בין השניים, בעלי בריכות יכולים לשמור על סביבת שחייה נקייה, בטוחה ונוחה.
זמן ההודעה: SEP-05-2024